רקע:
תהליכי העיור המקיפים את מרבית המדינות על פני כדור הארץ מעמידים בפנינו אתגר מרתק: כיצד נוכל "להביא" את החקלאות, האקולוגיה והקיימות המעשית לערים? כיצד נוכל לגדל מזון כאשר קיים מחסור בקרקע? להתמודד עם זיהום האוויר? לפתח דרכים לטפל במים כדי שנוכל לעשות בהם שימוש חוזר לחקלאות ולנוי בערים? שאלות מרתקות אלו מתקשרות לנושא השמיטה בהיבט החקלאי, בעת שקיים הצורך לגדל חקלאות מנותקת מהקרקע. חקלאים, ארכיטקטים, מהנדסים וחוקרים בכל העולם מחפשים אחר דרכים חדשות וחדשניות לטיפוח גידולי חקלאות תוך צמצום במשאבי קרקע, מים ודשן.
התכנית – כללי:
במסגרת התכנית נעסוק באתגרים באמצעות שילוב של למידה עיונית ומעשית בצוותים. בשלב הראשון, נלמד על המגמה המתרחבת של המעבר לערים, על האתגרים שהיא מציבה בפנינו בתחומי החקלאות, הסביבה והחברה, ועל הפתרונות הקיימים כיום. נקשור את הלימוד בשנת השמיטה מן ההיבט החקלאי, והצורך לגדל חקלאות מנותקת מהקרקע. בשלב השני, נתכנן ונקים בצוותים מערכות אקולוגיות-חקלאיות המתאימות לגידולי חקלאות בשנת שמיטה ולשימוש בערים, וביניהן:
הידרופוניקה – גידול צמחים במצע מנותק מהקרקע
אקווה-פוניקה – גידול משולב של צמחים ודגים במערכות מים משולבות, כאשר המים משמשים הן לגידול הדגים והן להשקיית הצמחים. במערכת האקווה-פונית מנקים הצמחים את המים "עבור" הדגים, והפרשות הדגים משמשות דשן לצמחים.
אירו-פוניקה – גידול צמחים כאשר שורשיהם חשופים באוויר.
"קירות ירוקים" – גידול צמחים לגובה, בגינות אנכיות, על פני קירות חיצוניים ופנימיים של בניינים ועל גגות.
בשלב השלישי, יציגו התלמידים את הפרויקטים אותם הקימו בתערוכה בחממה.
- את המתקנים אותם יקימו התלמידים יוכל בית הספר לקחת אליו וליצור פינה העוסקת בנושאי מדע, סביבה וחקלאות.